השתלת עצם זו פעולה כירורגית, שנועדה לעבות את העצם באזור רכס העצם מחוסר השיניים (הרכס האלבאולרי) לצורך התקנת שתל דנטלי. לעצם באזור הרכס האלבאולרי יש תכונה מיוחדת המיחדת אותה מיתר העצמות בגוף. עצם זו שומרת על המימדים שלה, הן במימד הרוחב (המימיד ההוריזונטלי) והן במימד הגובה (המימד הווירטיקלי) כל עוד יש בה שיניים מתפקדות. עם עקירת השן מתחיל תהליך של ספיגת העצם והדללות שלה בכל המימדים. ככל שעובר יותר זמן בין עקירת השן לבין מועד השתלת השתל הדנטלי, כך תשאר פחות עצם. לכך מתווספת העובדה שמחלות חניכיים ותהליכים פתולוגיים אחרים גם כן גורמים לספיגה ואבדן עצם. על מנת למקם שתל דנטלי באופן נכון, וכזה שיתפקד לאורך זמן, יש צורך בכמות מינימלית של עצם. במקרים של חסר עצם, יש צורך בעיבוי הרכס האלבאולרי השארי- זוהי השתלת העצם או בשמה המקצועי "אוגמנטציה" (מלשון עיבוי).